המשרד להגנת הסביבה/מחוז ת"א נ' גולדברג שלמה ולאה (1996)בע"מ ואח' - פסקדין
|
ת"פ בית משפט השלום פתח תקווה |
2499-08
11.8.2010 |
|
בפני : דבורה עטר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: המשרד להגנת הסביבה/מחוז ת"א |
: 1. גולדברג שלמה ולאה (1996)בע"מ 2. שלמה גולדברג 3. אברהם גולדברג |
| החלטה | |
החלטה
1.בפני בקשת ההגנה לבית המשפט כי לא יחייב את הנאשמים להשיב לאשמה המיוחסת להם בכתב האישום.
2.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של זיהום מים , לכלוך והשלכת פסולת וגרימת ריח חזק ו/או בלתי סביר. נטען כי הנאשמים 2 ו-3 קברו פגרי עופות (להלן:"הפסדים") בפרדס הסמוך לנחל הירקון, שהיה בבעלותו של הנאשם 2 באופן שעלול היה לזהם את מי הנחל וכי במעשיהם השליכו פסולת ברשות הרבים וגרמו לריח רע לסביבה.
3.ב"כ הנאשם טען כי המאשימה לא הוכיחה בראיותיה את עובדות כתב האישום. שכן
עד התביעה עופר הררי, ציין כי הנקודה שבה נקברו הפסדים הייתה במרחק של כ-300-500 מטרים מהנחל, ולא 20-30 מטרים כמפורט בכתב האישום. בהקשר זה אף טען כי קיים חוסר בהירות באשר לכלל קודות הציון בהן נקברו הפסדים. כמו-כן, טען ב"כ הנאשמים כי המדובר בקבורת הפסדים אשר אינה באה בגדר הגדרת חוק שימירת הניקיון ואינה מהווה השלכת פסולת, כמפורט בכתב האישום.
ב"כ המאשימה פירטה את ראיות התביעה וטענה כי די בהן כדי לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה המיוחסת להם ועתרה לבית המשפט לדחות את הבקשה.
"הוראת סעיף 158 לחסד"פ קובעת כי לאחר סיום פרשת התביעה, יזכה ביהמ"ש את הנאשם אם לא הוכחה אשמתו אף לכאורה. משמעות הוראה זו הינה, כי אם לא עמדה התביעה בנטל "חובת הראיה", היינו, כי אין די בראיות שהוגשו לביהמ"ש כדי לבסס הרשעה "אפילו יינתן בהן מלוא האמון ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי", הרי שאין הצדקה לדרוש מן הנאשם להתגונן וראוי לזכותו" (ראו: י' קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני, הוצאת דיונון, תשנ"ג, בעמ' 646).
כמו כן נקבע כי די בראיות בסיסיות ובמערכת ראיות ראשונית כדי לחייב נאשם להשיב על האשמה (ע"פ 141/84 טובול נ' מ"י, פ"ד ל"ט (3) 600, 606).
בענייננו, מר זיו שחר, מפקח וחוקר במשטרה הירוקה העיד במסגרת פרשת התביעה והוגש דו"ח הפעולה שערך. עלה כי הפסדים נקברו במקום שהינו בפרדס נטוע, בלתי מגודר ועל כן מצוי ברשות הרבים. עוד עלה כי האזור כולו היה אפוף בריח רע של פסדים ואף כי מקום הקבורה הינו בתחומי הגן הלאומי ובמרחק של כ 20-30 מטרים מנחל הירקון, מיקום שעלול היה לכאורה לגרום לזיהום מימי הנחל.
העיד בנוסף מר רונן זהבי מהמשרד להגנת הסביבה אשר התלווה למר זיו שחר. לדבריו הבחינו כי חלק מהפסדים קבורים ומצויות נוצות מעל פני השטח וחלק מהפסדים אינם קבורים כלל אלא מונחים על פני השטח.
כמו כן העיד ד"ר עמיר אידלמן והוגשה חוות דעת מומחה שערך ת/10 ממנה עלה כי המקום בו נקברו הפסדים אינו ראוי ומקים חשש כי אל ערץ הנחל ויזהמו אותו.
די בכל האמור לעיל כדי להוות אותה תשתית ראייתית לכאורית נדרשת על מנת לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה.
ולמותר לציין כי אין בכך כדי להוות כל אמירה באשר לתוצאתו הסופית של ההליך, אשר יוכרע בבוא העת תוך מתן הדעת לכלל טיעוני הצדדים ולאור סך כל הראיות, לרבות אלה שיובאו בפרשת ההגנה ושקילת מהימנותן.
ניתנה היום, א' אלול תש"ע, 11 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|